היכן ניתן לתבוע ספק סיני שהפר חוזה? – חלק שני

עו"ד גיל נדל
 
 
ברשימה קודמת (ראו עלון 31 של "יבוא ויצוא") עסקנו בשאלה היכן ניתן לתבוע ספק דיני שהפר חוזה, ומסקנתנו היתה, כי לאור חוסר האפשרות לאכוף פסק דין של בית משפט זר בסין, אין מנוס אלא לתבוע את הספק הסיני בבית משפט בסין (אלא אם כן לספק הסיני קיימים נכסים במדינה הזרה ושאותם יהיה ניתן לממש במדינה הזרה).
 
אכיפת פסקי בוררות זרים
 
מסקנתו העגומה משתנה כאשר מדובר באכיפתו של פסק בוררות זר בסין. כידוע, צדדים רשאים למסור את הסכסוך שביניהם להכרעה בבוררות, ואת פסק הבוררות ניתן לאכוף באמצעות מערכת בתי המשפט וההוצאה לפועל לאחר אישור פסק הבוררות בבית המשפט. מבנה זה של אישור פסק הבוררות בבית משפט לצורך אכיפתו, קיים לא רק במסגרת המשפט הישראלי, אלא גם במסגרת המשפט הבינלאומי.
 
בשנת 1958 נחתמה אמנת ניו יורק, העוסקת בהכרתם ואכיפתם של פסקי בוררות חוץ - Convention on the Recognition and Enforcement of Foreign Arbitral Awards. האמנה עוסקת בהוצאת לפועל של פסקי בוררות כתובים וחתומים אשר ניתנו מחוץ למדינה שבה מבוקשת הוצאתו לפועל של הפסק. מדינת ישראל, למשל, הצטרפה לאמנה כבר בשנת 1959, וחוק הבוררות הישראלי (סעיף 29 (א)) מאפשר הכרה ואכיפה בפסק בוררות חוץ בהתאם להוראות האמנה, ובהתאם לו ניתן יהיה לאכוף בישראל פסק בוררות שניתן במדינה אחרת שחתומה על האמנה.  האמנה מציינת מקרים חריגים שבהם לא יאכף פסק בוררות זר, כמו למשל אירוע שאינו שפיט או מטעמי תקנת הציבור.
 
גם סין חברה באמנת ניו-יורק, ועל כן קמה לה מחויבות להכרה ואכיפה של פסקי דין שניתנו במדינה אחרת החברה באמנה, כגון ישראל. בהתאם לכך, במישור העקרוני, אם נקבע בהסכם בין הספק הסיני לקונה הישראלי כי סכסוך ביניהם ידון בבוררות באחת מהמדינות החברות באמנת ניו יורק, הרי שפסק בוררות זה יהיה ניתן לאכיפה בסין, בכפוף לדברים שייאמרו להלן.
 
בוררות בסין
 
בוררות נחשבת לשיטת ניהול הסכסוכים המועדפת בסין בכל הנוגע לסחר בינלאומי. אמנם בעת האחרונה  נרשמה עלייה בפופולריות בתי המשפט הסינים (במיוחד בתחומי הקניין רוחני), אך עדין בסין יש למעלה ממאתיים מוסדות בוררות, הדנים בסכסוכים בין מדינתיים וסכסוכים מקומיים. בין מוסדות הבוררות קיימים מוסדות העוסקים בסחר בינלאומי כגון Chinese International Economic and Trade Arbitration Commotion וה -Hong Kong International Arbitration Center, בשנים האחרונות ה-ICC (International Chamber of Commerce)  הפך גם הוא לפעיל בסין. הדיונים בבתי הבוררות של סין כוללים יותר ויותר סכסוכים עם בעלי דין זרים, ובשנת 2006, למשל, כ-23,000 תיקים היו מעורבים בסכסוכים זרים.
 
ואולם, קיימות מספר בעיות המקשות את אכיפתם של פסקי בוררות זרים.
 
ראשית, החוק הסיני מחייב אכיפה של פסק הדין הזר עד שישה חודשים לאחר הינתנו, ובקשת האכיפה צריכה להיות מוגשת במקום מושבם של המבקשים או במקום קרות הנזק. אם הבקשה תוגש לאחר שישה חודשים, בית המשפט הסיני לא יאכוף את פסק הבוררות. ביהמ"ש הסיניים לא יכירו באיפת הפסק. בנוסף, על מנת לאכוף את פסק הבוררות הזר בסין, יש לאתר את מקום מושבו של הנתבע. אמנם זוהי בעיה משותפת לכל אכיפת פסק בוררות זר, אולם בסין, שהינה מדינה רחבת ידים, בעיה זאת מחריפה לאור טווח ששת החודשים שהוזכר לעיל. זאת ועוד, אם בית המשפט הסיני דוחה הכרה בספק בוררות זר, דרך התקיפה הינה לפנות לערכאה גבוהה יותר, ותהליך זה עשוי להימשך זמן רב.
 
נראה, על כן, שאכיפת פסקי בוררות זרים בסין עדין אינה עניין פשוט ויציב כבמדינות אחרות, אך ניכר כי הענין נמצא במגמת שיפור והתקדמות.