בית המשפט: הקפדה יתרה על העדפת תוצרת הארץ במכרזים

עו"ד גיל נדל, עו"ד עומר וגנר

לאחרונה, ביטל בית המשפט המחוזי בחיפה זכייה של יצרן ישראלי במכרז של חברת החשמל, וקבע כי יש להקפיד על

העדפת תוצרת הארץ במכרזים כך שרק רכיבים מתוצרת ישראל ייהנו מהטבה זו ולא רכיבים זרים מעובדים.

היצרן הישראלי טען כי המוצר המיובא עבר במפעלו תהליך עיבוד משמעותי וכי לצורך תקנות העדפת תוצרת הארץ יש

לראות במוצר כמוצר ישראלי.

חברת החשמל קיבלה את עמדתו והודיעה על זכייתו במכרז אך בית המשפט ביטל את ההחלטה.

בסוף שנת 0202 פרסמה חברת החשמל מכרז לאספקת שני סוגים של כבלי כח )מנחושת מתח גבוה(, לתקופה של שנה עם

אופצייה של שנתיים נוספות. עלות הרכישה במכרז הוערכה בסכום של כ 2.0- מיליון ש"ח לשנה.

במכרז התמודדו חברות רבות, וביניהן חברת יאיר דוכובני )"היבואן"( שהציעה לחברת החשמל כבלים מיובאים

מטורקיה, וחברת סינרג'י כבלים )"היצרן הישראלי"(, שהציעה כבלים המיובאים על ידה מרוסיה, אך עוברים בישראל

תהליכי ייצור במפעל בשדרות על מנת להתאימם לצרכי חברת החשמל.

עם בדיקת ההצעות הסתבר כי הצעתו של היבואן היא הנמוכה ביותר, לאחר מכן הצעה של חברה אחרת, והצעת היצרן

הישראלי גבוהה ב 7%- מהצעת היבואן.

תקנות חובת המכרזים )העדפת תוצרת הארץ(, התשנ"ה 0991- מחייבות עורך מכרז להעניק ליצרן ישראלי העדפה של

. 01% . לעניין זה, יצרן ישראלי נחשב ככזה רק אם עלות הרכיבים הישראליים במוצר שהוא מציע אינה נמוכה מ 51%-

במקרה הנוכחי, טען היצרן הישראלי כי הכבלים שייבא מרוסיה עוברים בישראל שני תהליכים המשנים את מהותם,

המיובא הופך למוצר ביניים ואותו מוצר ביניים הופך לאחר מכן למוצר סופי.

לאור זאת, טען היצרן הישראלי כי עומד בדרישת המינימום של רכיבים ישראליים שערכם עולה על 51% וזכאי להעדפת

תוצרת הארץ בהתאם לתקנות, וטען כי לעניין זה יש לקבוע כי המוצר הסופי שהציע לא כולל רכיבים זרים. במילים

אחרות, טען כי מאחר והכבלים עברו שינוי מהותי ראשון, בשלב זה כבר מדובר במוצר ישראלי ב 022%- , ולאחר שהם

עוברים שינוי מהותי שני, יש לקבוע כי המוצר הסופי אינו כולל עוד רכיבים זרים.

חברת החשמל קיבלה את עמדת היצרן הישראלי והודיעה על זכייתו במכרז.

היבואן עתר לבית המשפט וטען כי חברת החשמל שגתה בפרשנות תקנות העדפת תוצרת הארץ וכי זכייתו של היצרן

הישראלי אינה כדין.

בית המשפט נדרש לפרש את תקנות העדפת תוצרת הארץ, שם הוגדרו "טובין מתוצרת הארץ" כטובין שיוצרו בישראל..

ובלבד שמחיר המרכיב הישראלי בהם מהווה 51% לפחות ממחיר ההצעה.

"מחיר המרכיב הישראלי" הוגדר בתקנות אלה כמחיר ההצעה בניכוי עלות חומרי גלם ששימשו בייצור ושמקורם מחוץ

לישראל.

בית המשפט ציין כי בדיני המכס, ולמשל בהסכם הסחר החופשי שבין ישראל לארה"ב, מוכר כלל ידוע של "שינוי מהותי

כפול". כלל זה, ציין בית המשפט, מתייחס למצב שבו המוצר הזר עובר תהליך עיבוד שהופך אותו למוצר ביניים בעל

שימוש מוגדר, ולאחר מכן המוצר עובר תהליך עיבוד נוסף להפיכה למוצר סופי.

במצבים מסוג זה, כאשר בוחנים את המוצר הסופי ונדרשים לשאלה מהי עלות חומר הגלם הזר שבו, יתכנו מצבים בהם

המוצר הסופי ייחשב כ 022%- מקורי, בשל השינוי המהותי הכפול.

השאלה אותה נדרש בית המשפט להכריע היא האם כלל השינוי המהותי הכפול אשר ידוע בדיני המכס, חל בהרמוניה עם

תקנות העדפת תוצרת הארץ בדיני המכרזים.

בית המשפט קבע כי התכלית של תקנות העדפת תוצרת הארץ היא לשפר את כושר התחרות של יצרנים ישראליים

במכרזים על מנת לספק מקומות תעסוקה וכו'.

בית המשפט ציין כי תכלית זו של העדפת תוצרת הארץ כבר מושגת בכך שהמחוקק העניק העדפה של 01% ליצרן

ישראלי, כאשר לעניין זה יצרן ישראלי נחשב מי שהמוצר שלו כולל לפחות 51% רכיבים מתוצרת הארץ.

בית המשפט קבע כי אם מוצר זר שעבר שני תהליכי עיבוד בישראל ייחשב כמוצר ישראלי ב 022%- תוך התעלמות מן

הרכיבים הזרים שכלל בשלב קודם, הדבר יעניק העדפה מוגזמת ליצרנים ישראלים.

וכך קבע בית המשפט:

בית המשפט קבע כי גם אם בדיני המכס מוצר זר שעבר שני תהליכי עיבוד נחשב כמוצר מקור, התכלית היא להעניק

פטור ממכס בסחר בין מדינות, ותכלית זו אינה מתקיימת כאשר מדובר במכרז שבו יש להעניק העדפה ליצרן על גבי

יבואן.

בית המשפט קבע כי מאחר ותקנות העדפת תוצרת הארץ פוגעות בשוויון בין מציעים, יש לפרש אותן בצמצום, ואין

להעניק ליצרן הישראלי העדפה פעם נוספת.

לאור זאת, התקבלה עתירת היבואן, ובוטלה זכיית היצרן הישראלי במכרז, ובית המשפט הורה לחברת החשמל להודיע

כי היבואן הוא שזכה במכרז. חברת החשמל והיצרן הישראלי חויבו בהוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד של 12,222 ש"ח.

השופטת שושנה שטמר[

* * *