עו"ד גיל נדל, מורן שמילוביץ
בפני בית המשפט השלום בהרצליה הובאו שתי תביעות העוסקות בסכסוך בענין גובה העמלות שסוכמו בין היבואן לסוכן המכס. מדובר בשתי חברות אשר עוסקות ביבוא מוצרי ברזל ובטון, אשר רכשו שירותי עמילות מכס מחברת אילת גייטפורט (להלן - חברת עמילות המכס). לטענתן, הן החליפו את עמיל המכס הקודם, כיוון שהם הגיעו להסכם עם חברת עמילות המכס על תעריף ועמלות נמוכים יותר ממה שהן שילמו לעמיל המכס הקודם.
אלא שלאחר זמן גילו היבואניות כי הן מחויבות בתעריף גבוה יותר ממה שהוסכם ביניהן לבין חברת עמילות המכס. לטענתן, חברת עמילות המכס חייבת להם כסף בסך של 46,088 ₪ לאחר קיזוז חובות של החברות לטובת חברת עמילות המכס. מנגד, חברת עמילות המכס טענה כי בינה לבין החברות הוסכם על תנאי אשראי נוחים אך לא בתעריף הנמוך מהתעריף הרגיל של חברת עמילות המכס, ולכן החברות בעצם חייבות לה כסף. החברות השיבו על כך בטענה כי אם כך היה המצב, למעשה לא הייתה להן שום סיבה לעזוב את עמיל המכס הקודם שנתן להם את אותם תנאי אשראי ואף בתעריף ובעמלות הנמוכים מאלו חברת עמילות המכס.
כתבנו לעיל כמה פעמים את המילה "הוסכם", וזהו המקום להבהיר כי ההסכם בין החברות ובין חברת עמילות המכס הוסכם בע"פ ולא הייתה לאף אחד מהצדדים ראייה המגבה את טענותיהם.
בית המשפט קבע, כי באופן עקרוני היה מקבל את טענת החברות כיוון שניתן להניח כי לא הייתה להן סיבה לעזוב את עמיל המכס הקודם, אלמלא קיבלו מחברת עמילות המכס תנאים טובים יותר מבחינת סכום התעריף והעמלות. כמו כן, העובדה כי לאחר שגילו החברות כי הן מחויבות בסכום גבוה יותר ממה שהוסכם ביניהן לחברת עמילות המכס הן חזרו לעבוד עם עמיל המכס הקודם, מחזקת את טענתן כי הן סיכמו על תעריף ועמלות נמוכים יותר עם חברת עמילות המכס.
ואולם, בית המשפט קבע כי למרות שהחברות גילו שהן מחויבות בסכום גבוה יותר מהמוסכם ביניהן לחברת עמילות המכס, הן השתהו בפנייתן לחברת עמילות המכס. בית המשפט ציין כי, בנסיבות הענין, העובדה כי ההסכם ביניהן לחברת עמילות המכס היה בעל פה, היתה צריכה להביא את החברות לערוך בדיקות מיידיות לאחר קבלת החיובים הראשונים, וזאת על מנת לוודא כי אכן התעריף והעמלות הן כפי שהוסכם בין הצדדים.
בית המשפט ניתח וקבע כי מדובר בטעות הדדית שנבעה בראש ובראשונה מכך שהסיכום בין הצדדים היה ערטילאי בלתי ברור ולא נעשה בכתב. היבואניות, בהתנהלותן במשך מעל לשנה שלמה, יצרו מצג לפיו תנאי התשלום של חברת העמילות מקובלים עליהן, ולכן לא קמה להן הזכות לשנות את תנאי התשלום בצורה רטרואקטיבית ולקבל החזר בהתאם.
לאור זאת, פסק בי המשפט כי היבואניות ישלמו את חובן (כמה עשרות אלפי ₪ בודדים) אל חברת עמילות המכס.
(תאק' 2598-12-07 איילת גייטפורט נגה (1982) בע"מ נ' רשמאן תעשיות רשת בע"מ, פס"ד מיום 11.8.09, לא צוינו שמות ב"כ הצדדים(
נציין כי בנסיבות אחרות פסק הדין היה יכול להיות שונה לגמרי. כבר בענייננו ציין בית המשפט כי הוא היה מקבל את טענת היבואניות אילו היו הן מעלות אותה לאחר תקופה קצרה. למעשה, תביעת היבואניות לקתה בשני כשלים עיקריים: האחד – העדר מסמך בכתב, דבר שיצר מצב משפטי בלתי ברור. השני – השיהוי בהעברת ההשגה על חיובי העמלות. בנסיבות אחרות בתי המשפט לא קיבלו את עמדת סוכן המכס, ודחו את תביעותיו. ראו על כך בסקירתנו "על סכסוכים כספיים בגין סוכן מכס ליבואן" שניתן לקראה כאן:
http://www.nadel-law.co.il/Index.asp?ArticleID=1197&CategoryID=87&Page=1