עיכבון של סחורות בידי סוכן אוניה

 בפרקטיקה של היבוא והיצוא ניתן להיתקל לא אחת במוביל ימי (או סוכנו) שמעכב סחורות ומסרב להנפיק פקודת מסירה בשל חובות כספיים. למשל, כאשר השולח לא שילם את דמי ההובלה של אותו משלוח, ועקב כך סוכן האוניה מסרב להנפיק פקודת מסירה. או, במקרה אחר, כאשר השולח חייב כסף בשל משלוחים קודמים, וסוכן האוניה תופס משלוח נוכחי (ששולמו עבורו דמי ההובלה) כ"בן ערובה". לעיתים מעורב בענין גם סוכן המכס: לדוגמא, כאשר סוכן האוניה מסרב למסור לסוכן המכס פקודת מסירה למטען של יבואן בשל חוב של סוכן המכס לסוכן האוניה מעיסקה קודמת, או – במקרה חריף יותר – כאשר סוכן האוניה מסרב למסור לסוכן המכס פקודת מסירה למטען של יבואן א' בשל חוב כספי שיש ליבואן ב' כלפי המוביל (יבואן א' ויבואן ב' עובדים באמצעות אותו סוכן מכס, וכך מנסה סוכן האוניה לקשור ביניהם). זו, כאמור, התנהגות שניתן להיתקל בה בפרקטיקה, אולם אין זה אומר שזוהי התנהגות חוקית. אז מה החוק אומר בענין זה?

נסביר תחילה מהו עיכבון. עיכבון הינו זכות לעזרה עצמית - סעד עצמי שנועד לאפשר לנושה לממש את זכותו כלפי החייב בכוחות עצמו ללא צורך לפנות להתדיינות משפטית. למעשה מדובר במעין בטוחה שעומדת לרשות הנושה. הנושה זכאי לעכב נכס של החייב שבידיו (ולא למסור אותו לבעליו), לצורך הפעלת לחץ לגביית החוב, וזאת ללא צורך לקבל צו של בית המשפט. יחד עם זאת, הדעה הרווחת היא שכדי לממש את הנכס המעוכב (למכור אותו לצורך פרעון החוב) יש צורך בקבלת צו של בית המשפט. עיכוב של המכס ללא אישור בית המשפט – כן. מכירת הנכס – לא.

הזכות לעיכבון מוקנית לנושה באחת משתי דרכים: 1. מכח הוראות חוק. 2. מכוח הסכם.

עיכבון מכוח הוראת חוק: בדברי החקיקה השונים קיימות מספר הוראות חוק שונות המאפשרות קיומה של זכות העיכבון. אנו נתמקד בשתי הוראות חוק רלבנטיות לענייננו.

חוק חוזה קבלנות: סעיף 5 לחוק קובע כי "לקבלן תהא זכות עיכבון על נכס שמסר לו המזמין לביצוע מלאכתו או למתן  שירותו, כדי תשלומים המגיעים לו עקב עיסקת הקבלנות". יבואן המתקשר עם מוביל בחוזה הובלה - הרי זו עסקת קבלנות, והסחורה שנמסרה למוביל עבור ביצוע ההובלה הנה כנכס שנמסר לקבלן לביצוע שירותו ועל כן ניתנת לעיכבון.  על פי החוק, העיכבון יחול אך ורק לשם קבלת דמי הובלת אותה סחורה ולא עבור הובלות אחרות, והמוביל אינו יכול לעכב את הסחורה לצורך קבלת חובות קודמים.

חוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה) - "קיבל הנפגע עקב החוזה נכס של המפר שעליו להחזירו, תהא לנפגע זכות עיכבון באותו נכס כדי תשלום הסכומים המגיעים לו מן המפר עקב ההפרה." גם על פי חוק החוזים, נדרש קשר בין העסקה ממנה נוצר החוב, לבין העסקה במסגרתה הגיעו הטובין לידי הנושה. לאחרונה נדונה בבית הדין לימאות טענה של סוכן אוניה לזכות עכבון על מסמכי האוניה שהוחזקו בידי סוכן האוניה (הסוכן ביקש להפעיל את זכות העיכבון להפעלת לחץ לקבלת כספים שהאוניה חייבת לו). בית הדין דחה את טענת העיכבון של סוכן האוניה. בית הדין הסביר שהמסמכים הגיעו לידי סוכן האוניה לא במסגרת ההתקשרות החוזית שבין סוכן האוניה לאוניה, אלא בדרך צדדית, במעין תחבולה שמסגרתה הצליח סוכן האוניה להוציא את מסמכי האוניה מהאוניה. במקרה כזה אין מדובר בנכס שהגיע לידי הנפגע עקב החוזה, ועל כן לא חלה לגביו זכות עיכבון.

נחזור ונדגיש: ניתן להשתמש בזכות העיכבון לפי הוראות החוק הנ"ל לצורך הבטחת תשלומים המגיעים אך ורק עקב "עיסקת הקבלנות" הספציפית, או אך ורק עקב "ההפרה" של החיובים בעיסקת ההובלה הספציפית (שימו לב ללשון החוק!). אם יבואן אינו משלם דמי הובלה עבור הובלת מטען שהתבצעה באוגוסט 2003, וכעת מזמין הובלה אחרת בינואר 2004, לא יוכל המוביל לעכב את המטען החדש בשל החוב בגין המטען הישן.

עיסקאות מסגרת

אז מה עושים המובילים? שני דברים: ראשית, הם מנסים לטעון לקיומה של עיסקת מסגרת, הכוללת מספר הובלות. בדרך זו כל ההובלות המתבצעות ע"י המוביל ייכללו בביטוי "עיסקת ההובלה" ו"ההפרה" המופיעים בחוק, והמוביל יוכל לעכב מטען בהובלה ב` כנגד חוב של הובלה א`. פעמים רבות קשה להוכיח קיומה של עיסקת מסגרת.

העיכבון ההסכמי

שנית, המובילים פונים לעזרתו של העיכבון ההסכמי. כוונת הדברים היא שהחוק מאפשר לצדדים ליצור, במסגרת הסכם ביניהם, מנגנון של עיכבון. מנגנון זה יכול לקבוע שלמוביל תהיה זכות עיכבון על נכסי היבואן/יצואן שבידו בגין כל חוב שהיבואן/יצואן יהיה חייב למוביל. מנגנון זה נותן מרחב תמרון רחב מאד למוביל, ומשחרר אותו ממגבלות הוראות העיכבון הקבועות בדברי החקיקה.הדרישה היא  

שההסכם יהיה ברור, מפורש, ובכתב.

נזכיר בענין זה את פסק הדין שניתן באמצע שנת 2002 בענין רונדופלס נגד קרגו אמרפורד. באותו מקרה, חברת רונדופלס, שהיתה בהקפאת הליכים, תבעה את סוכן המכס שבאמצעותו ייבאה חומרי גלם מספקים בחו"ל. סוכן המכס עיכב שלושה שטרי מטען אצלו וסרב לשחרר שלושה משלוחים בטענה של עיכבון בגין חוב של החברה כלפיו. לטענתו, זכות העיכבון שלו נובעת מן ההסכם בין הצדדים. בית המשפט דחה את עמדת סוכן המכס וקבע כי לא נוצר עיכבון הסכמי, שכן עיכבון מכח הסכם יכול להיווצר אך ורק ע"י חוזה ברור ומפורש בכתב בין הצדדים, ואין די באומד דעתם. מנגד, בית המשפט אימץ את טענת רונדופלס כי אין לראות את עסקאות החברה עם פקיד המכס כולן כעסקת מסגרת אחת, אלא כל עסקה עומדת בפני עצמה, ועל כן, לא נוצר עיכבון מכח חוק.

בתחילת שנת 2004 נתן בית המשפט המחוזי בחיפה פסק דין, שהקל על המובילים בגיבוש העיכבון ההסכמי.

היו אלו המובילים/הסוכנים בורכרד ואלאלוף שעיכבו את נכסיה של חברת תעשיות אלקטרוכימיות (1952) בע"מ שנקלעה לקשיים כספיים, וביקשו לעכב את מטעניה בגין חובות קודמים. כאמור לעיל, עיכבון מכח החוק היה מציב קשיים מרובים כלפי שני המובילים, שכן היה קשה להוכיח את קיומה של עיסקת מסגרת של הובלה. אז מה עשו המובילים? פנו לעזרתו של העיכבון ההסכמי, וכאן התפלגו דרכיהם.

בורכרד הראתה ששטר המטען הימי, שכידוע משמש כראיה לחוזה ההובלה בין הצדדים, כולל זכות עיכבון רחבה, שמתפרשת על חובות אחרים ולא רק על ההובלה הספציפית.

אלאלוף לא הצליחה לגבש עיכבון הסכמי. בשטר המטען המתייחס למשלוחים שלה לא הופיע, ככל הנראה, סעיף עיכבון רחב כמו זה שהופיע אצל בורכרד, ואלאלוף לא הצליחה להציג הסדר עיכבון בכתב, אחר. על כך כתב בית המשפט את הדברים הבאים:

"עיכבון הסכמי צריך שיהיה מפורש בהסכמים שבין הצדדים ואינו יכול לנבוע מהסכם מכללא מכוח נוהג שוק או התנהגות הצדדים כשלעצמו ובייחוד שאלאלוף לא הרימה את נטל הראיה ביחס לנוהג שכזה".

גם העכבון ההסכמי אינו יכול לספק מענה לכל התרחישים שתוארו בתחילת הרשימה. אמנם עכבון הסכמי יאפשר למוביל לעכב מטען חדש בגין חוב של מטען ישן, אולם לא ניתן יהיה לעכב מטען של יבואן בגלל חוב של סוכן המכס או בגלל חוב של יבואן אחר שעובד עם אותו סוכן מכס. הסכם, מפורט ככל שיהיה, לא יאפשר לעכב נכס של צד שלישי שאינו קשור לענין. נכון שהדבר קורה בפרקטיקה, אולם אין לכך כל בסיס חוקי, וניתן יהיה לתבוע את המוביל / סוכן האוניה על הנזקים שנגרמו בעקבות עיכוב המטענים שלא כדין.

לראש העמוד