מחסומי סחר בלתי מכסיים - חיטוי וסימון אריזות עץ - דרישות חדשות

   

מבוא:

קודם כל - לא להיבהל מהכותרת: מחסומי סחר בלתי מכסיים (Non Tariff Barriers) הן הוראות ותקנות המציבות מגבלות על הכנסת הטובין למדינת היעד ושהן אינן בגדר מסים או היטלים.

לאחרונה אנו עדים לרגולציה בינלאומית גוברת והולכת הנוגעת לסחר הבינלאומי. די אם נזכיר את כלל 24 השעות שהונהג על ידי רשות המכס בארה"ב (שלאחרונה הורחב לגבי יבוא מזון), את ההוראות של המכס שלנו בנוגע לזיהוי חד ערכי, ועוד ועוד.

אחד מהנושאים שהתעוררו לאחרונה הינו תחום אריזות העץ. אריזות העץ (משטחים, כלובים, תופים ועוד), עשויות על פי רוב מעצים מחטניים (עצי אורן ועוד), והן עלולות להכיל חרקים המזיקים לצומח. דווח על סוגים שונים של חרקים ושל נמטודות (תולעים) שנמצאו באריזות עץ ושנחשבים למזיקים. המזיקים עוברים מאריזות העץ לעצים אחרים, מתרבים בהם, ומסבים נזקים לעצים, ליערות, ולתעשיות העץ. גם אם הסחורה עצמה קיבלה את אישור הרשויות להגנת החי והצומח, האריזה שלה, או אותו משטח שעליו היא ערוכה, עלולה להכיל את המזיק ולגרום לנזקים סביבתיים.

בעוד שבעבר היו אלו מדינות בודדות שנקטו בהקפדה יתירה על אריזות עץ של סחורות מיובאות - אוסטרליה וניו זילנד, לדוגמא, שיש להן אג`נדה ברורה על חסימת שטחיהן מפני חדירה של צמחים ובעלי חיים מיבשות אחרות,  - הרי שבהווה ובעתיד הקרוב מדיניות ההקפדה והרגולציה תהפוך להיות מנת חלקן של מדינות חשובות בעולם - ארה"ב, קנדה, האיחוד האירופי, סין ועוד, ותהיה לכך השפעה דרמטית על הסחר הבינלאומי של מדינת ישראל.

האם קיים תקן בינלאומי לאריזות עץ?

בהחלט. התקן הבינלאומי קרוי בשם ISPM 15, ומיד נסביר במה מדובר.

ISPM הינם ראשי התיבותInternational Standard for Phytosanitary Measures  - תקן בינלאומי לאמצעים פיטוסניטריים. אין המדובר בתקן אחד אלא בחבילה של תקנים שהופקה על ידי מזכירות האמנה הבינלאומית להגנה על הצומח (IPPC - International Plant Protection Convention) כחלק מהתוכנית הגלובאלית של ארגון המזון והחקלאות של האו"ם (FAO). אותה אמנה בינלאומית - IPPC - מתייחסת לבריאות הצומח, חתומות עליה כ - 130 מדינות, ומטרתה היא להבטיח פעולה משותפת ויעילה למניעת הפצתם וחדירתם של מזיקים ולפיקוח עליהם. ישראל חתמה על האמנה ב - 6 דצמבר 1951, ואישררה אותה ב - 3 בספטמבר 1956 (לפרטים על המדינות החברות ראה בכתובת:

 http://www.fao.org/Legal/treaties/004s-e.htm).

ISPM 15 הינו תקן הכולל כללים בדבר לאריזות עץ המשמשות בסחר הבינלאומי. ISPM 15 מציין את הצעדים הפיטוסניטריים הנדרשים להקטנת הסיכון שבהפצת מזיקים המצויים באריזות עץ המשמשות בסחר בינלאומי. התקן אומץ בחודש מרץ 2002 על ידי הוועדה הזמנית של ה - IPPC אולם יישומה הושעה עד לאמצע 2003 בשל עניינים הנוגעים לאופן הסימון על גבי אריזות העץ. ניתן להוריד את ISPM 15 בכתובת: http://www.ippc.int/servlet/BinaryDownloaderServlet/ISPM_15_English.pdf?filename=1055161712885_ISPM15_e.pdf

מה כולל תקן ISPM 15?               

תקן ISPM 15 כולל שני אלמנטים עיקריים: טיפול באריזות עץ, וסימון אריזות עץ.

טיפול באריזות עץ: התקן כולל שני סוגים עיקריים של טיפול שיש להעביר בו את העץ המשמש לאריזה - טיפול בחום (Heat Treatment) וחיטוי-עישון במתיל ברומיד (Methyl Bromide Fumigation).

הטיפול בחום כולל חשיפתו של מרכז העץ לטמפרטורה של 56 מעלות צלזיוס למשך שלושים דקות לפחות. קומבינציה זו של חשיפה לטמפרטורה למשך זמן נתון הוכחה כקוטלת מזיקים מצד אחד, ואפשרית לביצוע מבחינה מסחרית, מצד שני.

הטיפול במתיל ברומיד כולל עישון העץ במתיל ברומיד בריכוז מסויים לפרקי זמן מוגדרים (לפרטים נוספים ראה בנספח 1 של תקן ISPM 15).

הטיפול בחום נחשב לאופציה הטיפול העדיפה מבחינת השמירה על איכות הסביבה.

להרחבה בענין זה ראו בכתובות הבאות:

טיפול בחום:

http://www.ukwoodcenter.net/heattreat.htm

טיפול במתיל ברומיד:

http://www.uneptie.org/ozonaction/links/mebr.html

http://www.epa.gov/spdpublc/mbr/index.html

תוקף הטיפול אינו פג, דהיינו - ברגע שמשטח עץ טופל וסומן, אין הוא צריך לעבור טיפול מחודש בהמשך, שכן עיקר הסיכון הוא מעץ טרי, וקיים סיכוי אפסי שעץ ותיק שעבר טיפול יתלחלח וישמש בית גידול למזיקים.

סימון אריזות העץ: תקן ISPM 15 קובע שאריזת עץ שעברה טיפול בהתאם לתקן תסומן. הסימון כולל את קוד המדינה שבה האריזה עברה טיפול (הקוד של מדינת ישראל - IL), מספר מזהה של הגוף שהוסמך לבצע את הטיפול, והקוד של סוג הטיפול (טיפול בחום - HT, מתיל ברומיד - MB). ניתן להוסיף מספרים נוספים, למשל - לצורך בקרה של יצרן המשטחים. במקרה ומדובר בעץ נטול קליפה, יש להוסיף את הציון DB - debarking.

הסימון חייב להיות באותיות בגודל קריא, קבוע ובלתי ניתן להעברה, וממוקם בצורה נראית לעין, רצוי בשני צידי האריזה. אין לסמן את האריזות בצבע אדום או כתום, שכן צבעים אלו משמשים לסימון חומרים מסוכנים.

אילו סוגי אריזה כפופים להוראות התקן?

ההגדרה של חומר אריזה המופיעה בתקן הינה כוללנית - עץ ומוצריו המשמשים לתמיכה, הגנה או נשיאה של מוצר. לפי הגדרה זאת, לא רק שמשטח עץ יהיה כפוף להוראות התקן, אלא גם כפיסי עץ הניתנים לתמיכה, מקלות, ועוד.

אילו חומרי אריזה כפופים להוראות התקן?

חומרי האריזה כוללים עצים מחטניים ולא מחטניים כאחד. יחד עם זאת, אריזות העשויות מחומרי עץ שעברו עיבוד תעשייתי הכולל חום, הדבקה ולחץ, כמו דיקטים, MDF, סיבית, וכו`, אינם נושאים סיכון של מזיקים ועל כן אינם כפופים להוראות התקן.

באילו מדינות חל תקן ISPM 15 ?

בהתאם להוראות ארגון הסחר העולמי (WTO), שאליו נחזור עוד בהמשך, המדינות הבאות הודיעו על כוונתן להחיל את ISPM 15 בשטחן כלפי אריזות עץ מיובאות:

ארצות הברית, קנדה ומקסיקו, הכריזו כי תנאי ISPM 15 ייכנסו לתוקף בשטחיהן ביום 2.1.04.

יחד עם זאת, הארגון הצפון אמריקאי להגנת הצומח (NAPPO - North America Plant Protection Organization), שבו חברות ארה"ב, קנדה ומקסיקו, הודיע כי הוא יחיל את התקן באופן הדרגתי עד לאכיפתו המליאה בסוף 2004 - אמצע 2004. הסיבה לשינוי זה נובעת מכך ששותפי הסחר של צפון אמריקה הודיעו כי לא יהיה באפשרותם לעמוד בלוח הזמנים של ה - 2.1.04. כתוצאה מכך, הוחלט שבשלב הראשון - 2.1.04 המדינות הנ"ל יודיעו על כוונתם להחיל את ISPM 15 בשטחן, ואף יינקטו בצעדים כלפי אריזות שיימצאו בהן, בפועל, מזיקים מהסוג הכלול ב - ISPM 15. בתום תקופת ההיכרות, תינקט אכיפה מלאה.

ניו זילנד - בניו זילנד הוראות ISPM 15 כבר חלות.

דרום קוריאה - הודיעה ל - WTO על כוונתה להחיל את ISPM 15. טרם נקבע מועד.

האיחוד האירופי - האיחוד האירופי טרם קבע מועדים סופיים בענין. התאריך המוצע לאימוץ ISPM 15 - פברואר 2003. התאריך המוצע לכניסתו לתוקף - 1 ביולי 2004.

סין - סין הודיעה על 1 במרץ 2004 כיום אימוץ ISPM 15. טרם נקבע מועד כניסתו לתוקף.

מה יקרה אם לא נעמוד בדרישות התקן?

על פי תקן ISPM 15, מדינת היבוא המגלה אריזת עץ שאינה עומדת בדרישות התקן (אינה מסומנת כראוי, מכילה מזיקים) רשאית (מהקל את הכבד) - להעביר את האריזה טיפול, להיפטר מאריזה (באמצעות שריפה, קבורה באדמה, או עיבוד של האריזה), או לסרב להכניס את הטובין לשטחה. ברור, שכל אחת מהדרכים הנ"ל תגרור עלויות ליצואן. בפועל, קנדה כבר הודיעה שהחל מיום 1.6.04 אריזות שאינן עומדות בדרישות התקן לא יוכנסו לשטחה, ויוחזרו למדינת המקור, תוך שהייצואן/היבואן יישא בכל העלויות הנלוות.

ליצואנים - כיצד יוסדר בישראל נושא סימון האריזות ליצוא?

הנושא נמצא בסמכותו של השירות להגנת הצומח במשרד החקלאות. השירות להגנת הצומח מופקד על הסמכתן של חברות ההדברה (המטפלות במתיל ברומיד), ועל מתן היתרי סימון ליצרני המשטחים. על פי דברי נציג משרד החקלאות בכנס שנערך במכון היצוא ביום 25.12.03, יצרני אריזות שיבקשו לקבל היתר לסמן אריזות יצטרכו לעמוד בדרישות הבאות:

קיומם של מערכות איכות פעילה, נוהל עבודה שיאושר ע"י השירות להגנת הצומח, ועמידה בבדיקות תקופתיות של משרד החקלאות.
במקרה של מתיל ברומיד - עבודה עם חברת הדברה מוסמכת, תוך סימון האריזות כנדרש,
שמירת תיעוד.
ליבואנים - האם תקן ISPM 15 יחול עם יבוא טובין לישראל?

על פי מידע שנמסר על ידי נציג משרד החקלאות בכנס שנערך במכון היצוא ביום 25.12.03, לא חלות בישראל כיום, וגם לא בעתיד הקרוב - דרישות התקן בעת יבוא טובין לישראל, וזאת מהסיבה שישראל אינה חשופה לסיכון מבחינה פיטוסניטרית. יחד עם זאת, יתכן ובעתיד תונהג חובת סימון אריזות כללית, מתוך רצון וכוונה להקל על הייצוא לחו"ל.

למתקדמים - כיצד הוראות תקן ISPM 15 עולות בקנה אחד עם מדיניות ארגון הסחר העולמי בענין תנועה חופשית של טובין?

התשובה פשוטה. אחד מההסכמים של ארגון הסחר העולמי הינו הסכם בדברים צעדים סניטריים ופוטוסניטריים.

ההסכם מתייחס לצעדים הננקטים ע"י המדינות החברות בהסכם ("המדינות החברות") בכל הנוגע לבטיחות המזון ובריאות החי והצומח. ההסכם מכיר בזכותם של המדינות לנקוט בצעדים כאמור, ובלבד שלא יפלו באופן שרירותי ובלתי מוצדק בין מדינות שונות.

על מנת ליצור אחידות רחבה ככל האפשר, ההסכם מעודד את המדינות החברות לבסס את הצעדים הסניטריים והפיטוסניטריים הננקטים על ידם על סטנדרטים בינלאומיים. יחד עם זאת, ההסכם מאפשר למדינות החברות לנקוט בצעדים מחמירים יותר אם יש הצדקה מדעית לכך או כתוצאה מהחלטות שהתבססו על הערכות סיכון. ההסכם כולל פרוצדורות וקריטריונים להערכת הסיכון ולקביעת רמת ההגנה הסניטרית / פיטוסניטרית.

ההסכם קובע כי המדינות החברות יכירו בצעדים הסניטריים והפיטוסניטריים של מדינות חברות אחרות, אפילו כאשר הצעדים שונים מאלו שלהן או של אחרים, וזאת אם המדינה המייצאת מוכיחה שהצעדים הננקטים על ידה מגיעים לרמת ההגנה הסניטרית/פיטוסניטרית הנדרשת על ידי המדינה המייבאת.

(ניתן להוריד את ההסכם מאתר האינטרנט של ארגון הסחר העולמי בכתובת:

http://www.wto.org/english/docs_e/legal_e/15-sps.pdf).

בקיצור - הסכמי ארגון הסחר העולמי ותקן ISPM 15 הולכים יד ביד.

תודה מיוחדת למר בועז מילשטיין ממכון היצוא על תרומתו להכנת המאמר.

לראש העמוד

כיתבו לנו דעתכם