תשלום דמי חגים לעובדים

דיני עבודה

 עו"ד אסתי נדל, רובין- שמואלביץ` ושות` עורכי דין

לקראת חג הפסח, שבה ועולה שאלת תשלום דמי חגים לעובדים בשכר (שאינם עובדים חודשיים). בהקשר זה, קיים צו הרחבה החל על כלל העובדים במשק. צו ההרחבה מורה על תשלום דמי חגים לעובדים בשכר העונים על שני התנאים המצטברים הבאים:

1. העובד הינו בעל וותק של 3 חודשים לפחות במקום העבודה.

2. העובד "לא נעדר מהעבודה סמוך ליום החג (יום לפני החג ויום אחרי החג) אלא בהסכמת המעביד". 

הדרישה לאי היעדרות מהעבודה בסמוך ליום החג לצורך הזכות לתשלום יום החג, ובמיוחד לאור העובדה שצו ההרחבה טורח לציין במפורש כי כוונתו ל"יום לפני ויום אחרי החג", מעלה קושי בהבנת צו ההרחבה. השאלה העולה היא, האם הדרישה הינה לנוכחות העובד במקום העבודה בימים הקלנדריים שלפני ואחרי החג, או שמא מדובר בנוכחות בימי העבודה המתוכננים שלפני ואחרי יום החג ?

 בהקשר זה עלינו לציין, כי בית הדין הארצי טרם נתן את פרשנותו המוסמכת והמחייבת לנוסח הצו. עם זאת, במספר פסקי דין של בתי הדין האזוריים ניתן למצוא תשובה לקושי הפרשני הנ"ל (למשל: דמ (ים) 6204/04, מלסה רבה - דים תפעול וביטחון). כך, בתי הדין האזוריים לעבודה פסקו כי בעבודה בה העובד משובץ על ידי המעביד (כך שימי העבודה בפועל הם בשליטת המעביד ולא העובד - למשל בעבודת משמרות או בעבודה לפי קריאת המעביד), יחשבו הימים "שלפני ואחרי החג", כימים אשר בהם שובץ העובד בפועל לפני ואחרי החג (ולאו דווקא ימים קלנדריים). היעדרות של העובד מן העבודה ביום שלפני וביום שאחרי החג, מפאת היעדר שיבוץ, תיחשב כהיעדרות ב"הסכמה" , אשר תזכה את העובד בימי החג. 

גם אם העובד היה משובץ למשמרת לפני החג, והוא לוקח חופש ביום זה באישור המעביד, הוא נחשב כמי שנעדר "בהסכמת המעביד" ויהיה זכאי לתשלום בגין יום החג. 

יש להעיר כי לא מצאנו עדיין התיחסות בפסיקת בתי הדין לעבודה לנסיבות בהן העובד בעצמו הוא הקובע את ימי עבודתו. האם בנסיבות אלו, אי עבודה של העובד בימים שלפני ואחרי החג בגלל החלטתו האישית ולא עקב שיבוץ שבאחריות המעביד, גם כן תיחשב כ"היעדרות בהסכמה"? כאמור, אין תשובה לכך בפסיקה. עם זאת, נראה לנו שגם בנסיבות כאלו יהיה העובד זכאי לדמי החגים. זאת מאחר שגם אם הוא לא עובד בפועל בימים אלו, לא ניתן לומר שהוא "נעדר ללא הסכמת המעביד", כיוון שההיעדרות הזו היא חלק מן ההסדר המוסכם בין הצדדים. 

לסיום נזכיר, על פי חוק שעות עבודה ומנוחה, עובד זכאי להיעדר בימי חג על פי דתו. צו ההרחבה הנ"ל מתייחס לתשלום ולא לעצם הזכות להיעדרות, והוא אינו עורך הבחנה בין ימי החגים עבור כל עובד לפי דתו. על פי הצו, ימי החג אותם יש לשלם לעובד בכפוף לתנאים הקבועים בו, הינם: 2 ימי ראש השנה, 2 ימי פסח, חג שבועות ויום העצמאות, ובלבד שאינם חלים בשבת.

לראש העמוד