בית המשפט: יש למכור סחורה המוחזקת בנמל - ושאלת הבעלות בה תוכרע בעתיד

עו"ד גיל נדל, גלעד פז

 

בית המשפט המחוזי בחיפה הכריע לאחרונה, בסכסוך בין חברת שילוח, ביחס לסחורה שהוחזקה על ידה בנמל חיפה, והשייכת (על פי הטענה) לחברה שהגיעה לפירוק.

 

בית המשפט קבע כי מאחר ודמי האחסנה בעבור הסחורה מאמירים מדי יום, קיימת הצדקה להורות באופן מיידי על מכירת הסחורה, כאשר את הסכסוך בשאלת הבעלות בה, ניתן להשאיר להמשך ההליך.

 

עובדות המקרה וטענות הצדדים:

 

חברה זרה מטורקיה מכרה ציוד לחברה ישראלית שנקלעה לחדלות פרעון. חברת השילוח, שטיפלה בשילוח הסחורה, החזיקה בה בנמל חיפה, וטענה כי היא מממשת זכות עיכבון בשל אי תשלום דמי השילוח.

 

עורך הדין שמונה למפרק החברה הישראלית (היבואן), פנה לבית המשפט וביקש את אישורו להוציא את הסחורה מידי המשלח, למכור אותה, על מנת לכסות את חובות החברה במסגרת הליך הפירוק מן התמורה שתתקבל.

 

החברה הטורקית שמכרה את הציוד ליבואן בארץ, טענה כי היא הבעלים האמיתיים של הסחורה, וטענה כי היבואן הישראלי היה רק סוכן ומפיץ שלה בארץ, ולא היו לו זכויות בעלות בסחורה, ולכן- התנגדה למכירת הציוד.

 

הכרעת בית המשפט:

 

בית המשפט המחוזי בחיפה הורה למפרק הזמני של החברה למכור את הציוד ולהפקיד את כספי התמורה בנאמנות.

 

הבהילות במכירת הציוד, על פי בית המשפט, היא כי כל עוד מאוחסן הציוד בנמל חיפה, הרי שחוב האחסנה לנמל הולך ומאמיר, באופן אשר מכרסם באופן ממשי בסכום הכסף שיוותר לטובת הנושים, לאחר מכירת הציוד ע"י המפרק.

 

לכן, קבע בית המשפט כי קיימת הצדקה דחופה להוציא את הציוד מהנמל, למכור אותו במכירה פומבית לכל המרבה במחיר, ולהפקיד את כספי התמורה בנאמנות, בקיזוז דמי האחסנה עד כה.

 

בית המשפט קבע כי את ההכרעה בשאלת הבעלות בסחורה (ובתמורה שהתקבלה ממכירתה), ניתן וצריך להשאיר לשלב הבא, אך אין הצדקה לעכב כעת את שחרור הסחורה.

 

לכן, בשלב זה מדובר בהחלטה זמנית בלבד של בית המשפט, והחלטה בשאלת הבעלות בסחורה תינתן בעתיד.

 

[פר"ק (מחוזי חיפה) 51618-11-11 מנהל עזבון המנוח ד'מורג נ' אבקור 10 2009 בע"מ ואח', החלטה מיום 10.1.12, השופט קיסרי. לרוכשת הציוד - עו"ד שי פיאדה, בתפקידו כמפרק זמני]

 

הערות:

 

במקרה זה, טענה החברה הזרה מטורקיה כי היא הבעלים של הסחורה שנשלחה לישראל, מאחר והיבואן בארץ היה רק סוכן שלה ולא הבעלים. ככל הנראה, והדבר לא צוין בהחלטה, לא הביאה החברה הטורקית די ראיות להוכחת עניין זה, כגון חוזה בינה לבין הסוכן בישראל, ולכן, טענתה בעניין הבעלות לא התקבלה בשלב זה.

 

פעמים רבות, במקרים דומים, בהם מוכר מעוניין לשמר את הבעלות בסחורה עד אשר תתקבל התמורה הסופית מן הקונה, מכניס המוכר לחוזה תנייה הידועה בשם "תניית שימור בעלות", המציינת כי הבעלות בסחורה תעבור לקונה רק עם השלמת התמורה, או עם קיום תנאי אחר.