עו"ד גיל נדל, גלעד פז
פעמים רבות, נדרשים בתי המשפט לדון בבקשות למתן צווי-מניעה אשר ימנעו תחרות בלתי-הוגנת. הסיטואציה הנפוצה ביותר היא כאשר צדדים כורתים ביניהם הסכם אי-תחרות, ועל פי הטענה, צד מסוים מפר את ההסכם ומתחרה באופן בלתי הוגן.
סיטואציות מעין אלו עשויות להתרחש גם בהקשר של מיזם משותף ליבוא מוצר מסוים.
לאחרונה, פסק בית המשפט השלום כי לכאורה, חברת טלרון, הנשלטת על ידי חברת לובינסקי, הפרה הסכם אי-תחרות בעצם פנייתה לספק זר של שמנים, והעניק לתובע צו מניעה נגדה, אך בית המשפט המחוזי עיכב את ביצוע ההחלטה.
שורק נגד טלרון ולובינסקי- יבוא שמן
חברת שורק וחברת טלרון הקימו מיזם משותף הנוגע ליבוא שמן מספק זר בהולנד בשם יורול. חברת שורק הייתה בעברה היבואן הבלעדי של אותו ספק.
הצדדים חתמו על חוזה, כאשר אחת התניות המרכזיות בחוזה הייתה התחייבות של טלרון לאי-תחרות, בנוסח הבא:
"טלרון לא יצרו כל קשר ישיר או עקיף עם חברת יורול שלא על דעת חברת שורק וזאת בכל תקופת ההסכם ובמשך 12 חודשים מעת סיום ההסכם".
בשלב מסוים, הסתיימה מערכת היחסים בין הצדדים, ושורק פנתה לבית המשפט בטענה כי טלרון הפרה את ההסכם ופנתה לספק הזר, בניגוד לתניית אי-התחרות.
בית המשפט קבע כי למרות שנזקיה של שורק לכאורה עשויים להיות כספיים בלבד, הדבר לא מצדיק הימנעות ממתן צו מניעה, כאשר אין ספק שתניית אי-התחרות בתוקף, ושורק הוכיחה בשלב זה כי הקשר עם יורול הוא אחד מנכסיה המרכזיים.
לכן, ניתן צו מניעה נגד טלרון האוסר עליה לפנות ליורול, ובתנאי ששוק תפקיד ערבון בסך של 15,000 ש"ח. טלרון חויבה בהוצאות משפט של 25,000 ש"ח בשל התנגדותה למתן הצו.
[ת.א. (שלום ת"א) 13516-12-12 ברוך ואח' נ' טלרון מצברים בע"מ ואח', השופט אריאל צימרמן, החלטה מיום 25.12.12. לתובע- עו"ד יובל דורון ועו"ד אושיה סומר; לנתבע- עו"ד שלומי תורג'מן.
בתאריך 22.1.13 נדחתה בבית משפט השלום בקשת טלרון לעיכוב ביצוע ההחלטה.
בתאריך 29.1.13 החליט בית המשפט המחוזי לעכב את ביצוע ההחלטה באופן זמני עד להכרעה בבקשת רשות הערעור שהגישה טלרון- רע"א (מחוזי ת"א) 29717-01-13 טלרון מצברים בע"מ ואח' נ' יעקב ברוך ואח', בפני השופטת עפרה צ'רניאק].
מקרים נוספים מן הפסיקה
פעמים רבות, תניות של אי-תחרות מגיעות לדיון בבית הדין לעבודה, במקרים בהם מדובר בתחרות בין עובד לשעבר של חברה לאותה חברה.
למשל, בשנת 1996 אכף בית הדין לעבודה תניית אי-תחרות נגד עובד לשעבר של חברת השילוח פליינג קרגו, שעבר לעבוד בחברה מתחרה (דב"ע נו'/298-3).
בפסקי-דין שניתנו בבית המשפט העליון בתיקי רדגארד נ' צ'ק פוינט ו-AES Systems Inc, סויג כוחה של תניית אי-תחרות ביחסי עובד לשעבר- מעביד, ונקבע כי בית המשפט יאכוף תנייה כזו במקרים שהוכח לו שהעובד קיבל הטבה מיוחדת תמורת אי-התחרות, או כי מדובר בהגנה על סוד מסחרי של המעביד.
במקרה נוסף שנפסק לפני מספר שנים, אכף בית הדין לעבודה תניית אי-תחרות, במקרה שבו מנהלת בכירה בחברת טנקו, העוסקת בשינוע והובלה ימית, עברה לחברה מתחרה והקימה בה מחלקה זהה לזו שהייתה בטנקו. בית הדין הסיק כי מוצדק לאכוף את התנייה משום הראיות שהצביעו על כך שהעובדת תכננה לכאורה את המהלך. (בש"א עב' (חי') 1800/00 טנקו אינטרנשיונל (97) בע"מ נ' בל מאר ואח').