עו"ד גיל נדל
כאשר מוגשת בישראל תביעה, כידוע, על התובע מוטלת חובה לשלוח את כתב התביעה במסירה אישית לנתבע.
כשמדובר בנתבע תושב ישראל, הדבר לא מעורר קשיים.
אך כשמדובר בנתבע תושב הרשות הפלסטינית, מנסים לפעמים התובעים לחפש "קיצורי דרך", למשל, באמצעות שליחת כתב התביעה ל"נציג" / "מורשה" של הנתבע הפלסטיני, המצוי בשטחי מדינת ישראל.
כשמדובר בתביעות נגד יבואנים פלסטיניים, אחד מ"קיצורי הדרך" הנפוצים הוא שליחת כתב התביעה לסוכן המכס הישראלי של אותו יבואן, כאשר על פי הטענה, מידת הקשר שבין סוכן המכס ליבואן היא כה חזקה, עד כדי כך שקיימת הנחה שסוכן המכס יעביר את כתב התביעה ליבואן.
לאחרונה, ביקש יבואן פלסטיני מבית המשפט לבטל פסק-דין שניתן נגדו בהיעדר הגנה, וטען כי כתב התביעה לא הועבר אליו. התובעת טענה כי כתב התביעה הועבר לסוכן המכס של היבואן, אך בית המשפט לא התרשם מן הטענה והורה על ביטול פסק-הדין.
עובדות המקרה וטענות הצדדים:
יבואן פלסטיני מראמאללה ייבא משלוח של מוצרי הלבשה דרך נמל אשדוד, אשר נועדו להפצה בשטחי הרשות הפלסטינית. המשלוח כלל מוצרי הלבשה רבים אשר עליהם הוטבעו דמויות הרשומות כסימני מסחר של חברת Warner Bros וזאת, על פי הטענה, תוך הפרה של סימני המסחר.
לאחר שהמשלוח שנחשד כמפר עוכב על ידי המכס, הגישה בעלת הזכויות, חברת Warner Bros, תביעה לבית המשפט נגד היבואן הפלסטיני, אך מסרה את כתב התביעה לסוכן המכס שלו.
לאחר שהיבואן הפלסטיני לא הגיש כתב הגנה, ניתן נגדו פסק-דין בהיעדר הגנה, אך משנודע ליבואן הפלסטיני העניין, הגיש בקשה לביטול פסק-הדין וטענה כי אין להכיר בשליחת התביעה לסוכן המכס.
היבואן הפלסטיני טען כי סיכויי הגנתו בתביעה עצמה טובים, משום שלא הזמין את מוצרי ההלבשה המפרים והם יובאו על ידו בתום לב.
פסיקת בית המשפט:
בית המשפט קבע כי יש לתת ליבואן הפלסטיני את יומו בבית המשפט והורה על ביטול פסק-הדין.
במקרה שלפנינו, בחר בית המשפט שלא להכריע בשאלה האם די בשליחת כתב התביעה לסוכן המכס, אך קבע כי קיימת הצדקה להורות על ביטול פסק-הדין היות והתרשם כי היבואן הפלסטיני לא ויתר על זכויותיו.
בית המשפט ציין גם כי אין לשלול לחלוטין את טענות ההגנה של היבואן הפלסטיני, במידה ויוכחו בסופו של דבר.
[ת.א. (מחוזי ת"א) 7477-07-12 Warner Bros entertainment incנ' שרכאת מואששת דראגמה ואח', השופטת אביגיל כהן, החלטה מיום 23.12.12. ליבואן- עו"ד ע' מוחמד; לוורנר ברדרז - עו"ד א' שאולסקי].
הערות:
בתי המשפט התלבטו בעבר בשאלה האם הקשר שבין יבואן פלסטיני לסוכן המכס שלו מצדיק לראות בסוכן המכס כ"מורשה" לצורך שליחת כתב התביעה.
לדוגמא, לפני מספר שנים התיר בית המשפט המחוזי בתל אביב לחברת תרופות קנדית לשלוח לסוכן המכס של יבואן פלסטיני בקשה לסעדים זמניים בעילה של הפרת פטנט. (בש"א 3069/03).
במקרה אחר ועדכני יותר, התיר בית המשפט המחוזי מרכז לחברת אדידס העולמית לשלוח לסוכני מכס של יבואנים פלסטיניים את כתב התביעה שהוגש בגין הפרת סימן מסחר. (ת.א. 1809/09).
במקרה שעלה לדיון בבית המשפט המחוזי מרכז, קבע בתחילה בית המשפט כי אין לראות בסוכן המכס כמורשה לקבלת כתבי תביעה נגד היבואן הפלסטיני. לאחר שהתובעת ניסתה לתרגם את כתב התביעה לשפה הערבית ולשלוח אותו ליבואן, ונכשלה, פנתה היא פעם נוספת לבית המשפט, והצליחה לשכנעו לחזור בו מהחלטתו הקודמת. בית המשפט לא קבע אמנם שבכל מקרה, ניתן לשלוח כתב תביעה לסוכן מכס במקום ליבואן, אלא שבנסיבות המקרה הוכח שהיבואן ידע על הגשת התביעה. (ת.א. 28840-11-09).
מקרה נוסף בו קבע בית המשפט כי ניתן לשלוח כתב תביעה ליבואן פלסטיני דרך סוכן המכס שלו, היה במקרה של תביעת חברת Mirage. במקרה זה קבע בית המשפט כי על סוכן המכס מוטל הנטל להוכיח כי אינו מורשה לקבלת התביעה. (ת.א. (מחוזי ת"א) 2027-08).
עדכוני מכס ורגולציה
