בית המשפט: פסק בורר בענייני סחר בינלאומי יכובד ולא יבוטל

עו"ד גיל נדל, לינוי בר און

לאחרונה, נדחתה בקשת חברה להורות על ביטול פסק בוררות שניתן במחלוקת בינה לבין חברת שילוח בינלאומי

ועמילות מכס.

החברה טענה כי הבורר התעלם מראיות מסוימות שהוצגו בפניו ופסק בניגוד לדין, אך בית המשפט דחה את

הטענות ואישר את פסק הבורר.

בית המשפט קבע כי הבורר פעל כהלכה במסגרת המתווה שהוסדר לו על ידי הצדדים ולא סטה ממנו.

הרקע לבקשה הינו מחלוקת כספית שהתעוררה בין שתי חברות העוסקות בסחר בינלאומי. החברה התובעת

הודיעה כי הנתבעת הודיעה על הפסקת ההתקשרות שהייתה בין הצדדים ללא הודעה מוקדמת כנדרש.

החברה התובעת דרשה פיצוי בגין אי מתן הודעה מוקדמת על סיום ההתקשרות, אובדן רווחים לתקופה של שישה

חודשים, הפסדי רווחים עתידיים, פגיעה בשמה הטוב, במוניטין וכן בגין גזל לקוחות על ידי החברה הנתבעת.

בהסכמת הצדדים, הועברה המחלוקת לבוררות בפני עו"ד שלמה שרון, אשר מתמחה בסחר בינלאומי ועניינים

הבורר חייב את החברה הנתבעת בתשלום פיצוי בסך של 000,111 ש"ח, בגין חמישה חודשי הודעה מוקדמת, שלא

ניתנה, ודחה את כל יתר רכיבי התביעה- אובדן רווחים עתידי, פגיעה בשם טוב, במוניטין, וגזל לקוחות.

החברה הנתבעת, אשר לא הסכימה להחלטת הבורר, הגישה לבית המשפט בקשה לביטול פסק הבוררות בטענה כי

גובה הפיצוי שנפסק נקבע ללא שהוכח הנזק, תוך התעלמות מהדין, הראיות והטיעונים שעמדו לפני הבורר. לחיזוק

טענתה, הוסיפה החברה הנתבעת כי הבורר בעצמו שב וקובע כי הרווח שנמנע מהחברה התובעת בתקופת ההודעה

המוקדמת, עבורו נדרש פיצוי, כלל לא הוכח, וחרף זאת, פסק פיצוי לטובת החברה התובעת, על בסיס אומדן נזק

ודו"ח שנתי שאינו בהכרח מייצג את הרווח שנמנע ממנה.

לטענת החברה הנתבעת, אין כל קושי בהוכחת הנזק במקרה זה, ועל כן קביעת פיצוי על סמך הערכות במקום

להוכיח את הנזק שנגרם בפועל, חורגת מהוראות הדין וצריכה להוביל לביטול פסק הבוררות.

טעם נוסף, לדעתה של החברה הנתבעת, לביטול פסק הבורר הינו כי הפיצוי שנפסק על-ידי הבורר, גבוה מהסכום

שנתבע על-ידי החברה התובעת, וזאת כאשר כלל ידוע הוא כי אין לפסוק בהליך משפטי יותר ממה שביקש התובע,

גם אם נתברר במהלך הדיון כי היה זכאי לפיצוי גבוה יותר.

לאור כל זאת, ביקשה החברה הנתבעת לבטל את פסק הבוררות בכל הנוגע לשיעור הפיצוי שנפסק.

החברה התובעת הכחישה את טענות החברה הנתבעת; לטענתה, פסק בורר ניתן בהסכמת הצדדים תוך ידיעה

מראש כי לא ינהג בהכרח בהתאם לסדרי הדין וכללי הראיות הנהוגים במשפט הישראלי.

החברה התובעת כפרה בטענה לפיה הנזק לא הוכח כראוי, שכן מלבד הדו"ח משנת 0112 , הוצג בפני הבורר חוות

דעת של מומחה בתחום הסחר הבינלאומי, ומשכך סבורה היא כי ההכרעה התבססה על ראיות מספקות.

בית המשפט הדגיש כי הוא איננו משמש כערכאת ערעור על פסקי בוררות, ואין הוא אמור לבחון האם צדק הבורר

בקביעותיו או טעה בהן על פי הדין.

עם זאת, במידה ותוכח עילה מן העילות שבסעיף 00 לחוק הבוררות, המאופיינות בכך שפסק הבורר לוקה בפגם

שנפל בהליך הבוררות עצמו )בשונה מפגם בתוכנו(, ניתן יהיה לבטלו.

: בית המשפט התייחס ושלל התקיימותה של כל אחת מן מעילותיו של סעיף 00

באשר לטענה כי הבורר פעל ללא סמכות או שחרג מהסמכויות הנתונות לו לפי הסכם הבוררות: נפסק כי החברה

הנתבעת לא הצביעה על חריגה כלשהי של הבורר מהסמכות שניתנה לו לפסוק בסכסוך. הוכרע כי הליך הבוררות

עצמו התנהל כשורה ולשביעות רצון שני הצדדים, וכי הפסד בבבוררות אינו פוגם בהליך שהתנהל לפני מתן הפסק,

ואינו מהווה כשלעצמו, סיבה לביטול הבוררות.

באשר לטענה כי הבורר לא הכריע באחד העניינים שנמסרו להכרעתו: באשר לטענות החברה הנתבעת הנוגעות

להתעלמות הבורר, לכאורה, מראיות אשר הובאו לפניו, נפסק כי אין בכך כדי להביא לפסילת פסק הבוררות, מה

עוד שלא הוכח, כי בראיות אלו היה בכדי להביא את הבורר לפסוק אחרת.

באשר לטענה כי הותנה בהסכם הבוררות שעל הבורר לפסוק בהתאם לדין והבורר לא עשה כן: בית המשפט דחה

את הטענה כי פסיקת הבורר על דרך האומדנה )הערכת הנזק( מנוגדת לדין, וגם פסיקת סכום הגבוה מהסכום

שנתבע איננה "פעולה בניגוד לדין".

באשר לטענה כי קיימת עילה שעל פיה היה בית המשפט מבטל פסק דין סופי שאין עליו ערעור עוד: צוין כי זהו

למעשה "סעיף סל", אשר בעטיין של נסיבות קיצוניות שונות )למשל: פגיעה בעקרונות הצדק הטבעי; גילוי עובדות

חדשות המצדיקות עריכת משפט חוזר; תרמית בהליך בוררות , וכדו'( יתאפשר ביטול פסק הבוררות. בית המשפט

לא מצאה כי מתקיימת אחת מהנסיבות הללו.

לפיכך קבע בית המשפט כי דין הבקשה לביטול פסק הבורר – להידחות, וחייב את החברה הנתבעת בהוצאות

משפט של 0,111 ש"ח.

במקרה זה, בית המשפט כיבד את רצונם הראשוני של הצדדים לאפשר לבורר ליתן את ההכרעה במחלוקת

שהתעוררה.

בית משפט רמז, ואף אמר במקומות מסוימים בצורה מפורשת, כי לא יתאפשר ביטול של פסק בוררות רק בגלל

שפסק הבוררות הוא למורת רוחו של צד לסכסוך אלא נדרשת הוכחה של דבר מה נוסף כגון פגם בהליך הבוררות

עצמו, אי מתן אפשרות לטעון את הטענות וכו'.

יצוין כי החל משנת 0112 , בעקבות תיקון לחוק הבוררות, קיימת אפשרות לערער על פסק בורר לגופו של עניין בפני

בורר אחד, ולא רק בעילות הפרוצדוראליות של פגם בהליך וכו'. על מנת לאפשר הליך שכזה, הצדדים להליך

הבוררות חייבים להסכים ביניהם בכתב בהסכם הבוררות כי יתאפשר הליך של ערעור, ובמצב כזה אין אפשרות

לערער כלל לבית המשפט.

* * *