עו"ד גיל נדל, עו"ד מרים כבוב
בסקירה זו נתאר מקרה בו נדחתה תביעה שהגיש יצואן גרוטאות מתכת נגד רשות המכס, לקבלת הישבון על מסי יבוא. התביעה נדחתה מאחר והיצואן לא הצליח להוכיח את סכום ההישבון, וזאת בנוסף לקביעת בית המשפט, כי התביעה אינה עונה על הדרישות והתנאים לקבלת הישבון של מיסי הייבוא.
בית המשפט ציין כי תכלית ההישבון היא לאפשר החזר של מיסי היבוא ששולמו כאשר הטובין לא נצרכו בישראל, ולכן אין הצדקה לשלם עליהם מיסים. במקרה הנוכחי, נקבע כי תכלית זו לא מתקיימת שכן מסי היבוא שולמו על כלי רכב שנסעו בכבישים בישראל, בעוד הסחורה שיוצאה לחו"ל הייתה גרוטואות ברזל שמקורן באותם כלי רכב.
סיפור המקרה וטענות הצדדים:
היצואן הגיש תביעה כספית נגד רשות המכס, בנוגע להישבון מיסי היבוא בגין גרוטאות רכבים בשנים 2003-2004. גרוטאות אלה נרכשו על ידו בארץ מבעלי הרכבים ושימשו אותו בתהליך ייצור טובין (שבבי המתכת), אותם הוא ייצא לחו"ל.
לטענת היצואן, שבבי הברזל אותם ייצר וייצא יוצרו באמצעות מכשור כבד וחומרי גלם שונים, כשמרכיב משמעותי של חומרי הגלם היו גרוטאות רכב. בייבוא שילמו בעלי כלי הרכב מכס מס וקניה אשר כלולים במחירי הרכב בישראל.
מיסים אלו, לטענת היצואן, היו מגולמים באופן יחסי במחירים אותם היא שילמה בעת שרכשה את גרוטאות הרכב, ששימשו עבורה כחומר גלם לשם ייצור הטובין וייצואם. לפיכך, פנה היצואן בבקשה
להישבון על פי פקודת המכס, חוק מס קניה והתקנות מכוחם. רשות המכס דחתה את התביעה ולכן פנה היצואן לבית המשפט.
לטענת היצואן, על פי סעיף 160 לפקודת המכס וצו המכס ברור כי גרוטאות הרכב הן טובין אותם רכש היצואן, והן מהוות חלק מהמוצר המיוצא, ולכן קמה לחברת המחזור הזכות לקבל הישבון בגין המכס ומס הקניה שהוטל באופן יחסי על חומרי הגלם. כמו כן נטען לזכאות להשבת המיסים מכח סעיף 27(ד) לחוק מס קניה (טובין ושירותים).
לטענת רשות המכס, היצואן אינו זכאי להחזר מאחר ואחד התנאים הבסיסיים הוא שעל מבקש ההחזר להוכיח כי שילם את המיסים שלגביהם מתבקש ההחזר. במקרה הנוכחי, היצואן לא עומד בתנאי זה מאחר והוא רוכשת גרוטאות, בעוד המיסים שולמו על כלי הרכב ומחיר המכירה בכל שלב של השרשרת מושפע מגורמים שונים ולא ניתן לקבוע בהכרח כי החלק היחסי של המס גולגל בכל שלב של השרשרת. במילים אחרות, לא ניתן לדעת כי הגרוטאות נרכשו על ידו במחיר שהתחשב באותו מס ששולם בעבר ביבוא.
טענה נוספת הייתה כי הטובין שלגביהם מתבקש ההישבון הובאו לארץ לשימושים אחרים ככלי רכב, נעשה בהם שימוש בארץ לא כחומרי גלם, במשך שנים רבות, בטרם נרכשו כגרוטאות על ידי המחזור היצואן. לכן, אין תכלית לתת הישבון, משום שהישבון מוענק במקרה בו לא נעשה בישראל שימוש במוצר.
החלטת בית המשפט:
בית המשפט דחה את התביעה וקבע כי היא אינה עונה על הדרישות והתנאים המקנים זכות ליצואן לבקש הישבון של מיסי היבוא.
בית המשפט קבע שטובין המובאים לארץ לשם שימוש, יש לשלם בגינם מיסי יבוא ואין כל סיבה או הצדק להיענות לבקשה להישבון בגינם, גם אם הם הפכו בסופו של דבר, לאחר שנעשה בהם שימוש למטרה שיובאו, לחומר גלם המשמש ליצוא.
בית המשפט הבהיר כי הוא איננו שולל את האפשרות כי אחת התוצאות או המטרות הנלוות של ההישבון, הינה גם עידוד היצוא, אך זו אינה המטרה ותכלית ההישבון שבסעיף 160 לפקודה. במקרה זה, בית המשפט קבע שהיבוא היה יבוא של רכבים שבמשך תקופה ארוכה נסעו בכבישי הארץ ומכאן אין מקום להישבון, משום שהמוצר נצרך בישראל.
בית המשפט בחן גם את סעיף 162 לפקודה המאפשר פטור ממיסי יבוא במקרים של כניסה זמנית לצורך איזה תיקון של הטובין והפטור ניתן מאחר ולא נעשה שימוש בארץ בטובין, וקבע כי הוא אינו מועיל ליצואן.
סעיף 160 לפקודה וסעיף 27 לחוק מס קניה- קובעים כי מי שמבקש הישבון חייב לעמוד בדרישת ההוכחה שאותם טובין שיובאו, יובאו במטרה ברורה לשם ייצור וייצוא.
בית המשפט נימק שאם יתיר השבה במקרה שכזה, ניתן יהיה לקבל השבה על כל מוצר שיובא לארץ והפך לגרוטאה ויוצא לאחר גריסתו או גריטתו, דבר שיאפשר לקבל הישבון העולה בחלק מן המקרים על המחיר שקיבל היצואן עבור המוצר המיוצא, למרות שלא הוא זה ששילם את המס בעת הייבוא. בעניין זה קבע בית המשפט כך:
"עם כל החשיבות האקולוגית לעניין הגריטה של גרוטאות רכבים, זו אינה בין התכליות שבס' 160לפקודה. מיסי היבוא נכנסים לקופה הציבורית, וחזקה שהם משמשים למטרות חשובות לא פחות, מאשר עידוד הגריטה של רכבים. התועלת והצורך שביבוא רכבים לארץ הינם ברורים, אך יחד עם זאת אין להתעלם מהנזקים הרבים הנגרמים לציבור בישראל משימוש ברכבים המיובאים לארץ ונוסעים בכבישי הארץ, ומיסי היבוא תכליתם בין היתר להתמודד ולמזער נזקים אלו. לוּ תותר השבה במקרה שכזה, הרי שבאופן תיאורטי, ניתן יהיה לקבל השבה על כל מוצר שיובא לארץ והפך לגרוטאה וייוצא לאחר גריסתו או גריטתו (טלוויזיות, מחשבים וכד') ולאו דווקא כלי רכב".
בית המשפט אף ציין שאין בידי היצואן אסמכתאות אמיתיות וממשיות התומכות בטענת ההישבון והוא עושה ניסיון לבנות תיאוריות וספקולציות סטטיסטיות לעניין סכום מיסי הייבוא ששולמו בלי שהוכיח זאת- בעניין זה קבע בית המשפט שהיצואן לא הרים את הנטל המינימאלי הנדרש להוכחת כל אחד מהשלבים לצורך הגשת תביעה להישבון.
לפיכך, התביעה נדחתה ונפסקו הוצאות לטובת רשות המכס בסך כולל של 36,000 ש"ח.
החברה שוקלת להגיש ערעור על פסק-הדין.
[ת.א. (מחוזי מרכז) 16173-12-09 דן מיחזור בע"מ נ' מדינת ישראל, מנהל המכס והמע"מ ואח', פסק דין מיום 28/10/2014, השופט יעקב שינמן. ב"כ הצדדים- ליצואן גרוטאות המתכת- עו"ד וינרוט ואח'. לרשות המכס- עו"ד עמי עבר הדני מפמת"א].
* * *
הסקירה לעיל הינה בבחינת תמצית. המידע הכלול בה נמסר למטרות אינפורמטיביות בלבד ואין במידע כדי להוות ייעוץ משפטי. לקבלת פרטים נוספים, אנא פנו לעו"ד גיל נדל - ראש תחום יבוא, יצוא וסחר בינלאומי במחלקת מיסים ותגמול בכירים. בדוא"ל Gill.Nadel@goldfarb.com ו/או בטלפון 03-6089848.